צמד המילים ראש השנה מוזכר ביהדות מס' פעמים כדי לקבוע מועדים שונים בשנה. במשנה נזכרות כמה התחלות לעניינים שונים :
ראש השנה למלכים ( בניסן ) ראש השנה לאילנות ( בשבט) וראש השנה למעשר בהמה(אלול) וראש השנה לדין עליו נדון במאמר זה.
ראש השנה החל בתאריכים א-ב בתשרי נמשך יומיים רצופים. שני ימים אלה נחשבים למעשה חג אחד ארוך הנקרא בארמית " יומא אריכתא". שמו של חודש תשרי הגיע אלינו מבבל ע"י שבי ציון במאה השישית . המילה תשרי באה מהמילה הארמית "תשריתו" שפירושה התחלה. ובהתאם לספירה העברית המתחילה בחודש הראשון(ניסן) תשרי הוא החודש השביעי ולכן ראש השנה חל " בחודש השביעי באחד לחודש" (ויקרא כג'). חכמת הקבלה מלמדת כי להבדיל מחגים אחרים ראש השנה אינו חג של היהודים בלבד, אלא הוא חג כלל אנושי לכל באי עולם. אם כן מדוע נבחר דווקא יום זה ליום הדין של כלל האנושות? לכך קיימות שתי גרסאות. הראשונה טוענת כי ביום זה נברא העולם ואיתו כל בני האדם.השנייה טוענת כי העולם נברא ב-כ"ה באלול ונשלם בתחילת תשרי. הגמרא אומרת שבראש השנה חלו ישועות רבות - עבדות מצרים פסקה, יוסף יצא מבית האסורים, נפקדה שרה והרתה ונפקדו האמהות. אמנם מדובר בתחילת הריון ולא בלידה ממש שהיא בבחינת פירות הישועה אך כוחו של ראש השנה שבו נברא האדם הראשון הוא כוח של יצירה חדשה והיא מסמלת את פריצת הדרך אל עבר תהליך של שינוי. ממש כמו כוח הרצון המהווה את תחילת הנעת הגלגל שבהילוכו מבטא את תחילתה של יציאה לדרך חדשה. בתפילות ראש השנה מתואר יום הדין כיום "הרת עולם" בו מתייצבים כל בני אדם לפני בורא עולם והוא לבדו שופט אותם על מעשיהם בשנה החולפת מי לשבט ומי לחסד מי לחיים ומי למוות. אך לא רק בני אדם כפרטים נשפטים ביום זה אלא גם עמים ומדינות ועל כך נאמר " איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע". אציין כי צמד המילים "ראש השנה" מופיע בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק מ', א') ובשאר המקומות הוא נקרא "יום תרועה" (במדבר כט') ו "זיכרון תרועה"(ויקרא כג'). חכמי הקבלה לימדו כי יום תרועה קשור למצווה המיוחדת ליום זה והיא תקיעת שופר המכריזה על התכנסות בית דין של מעלה ותחילת המשפט . בנוסף, לשופר מעלה עליונה נוספת והיא לעורר בלב האדם חרדה וחרטה על מעשיו הרעים בבואו להתייצב מול בוראו. לקשר הזה שבין השופר לחרטה נמצא רמז לשוני במדרש- השופר קורא לנו "שפרו מעשיכם". יסכימו איתי הקוראים כי הצליל הבוקע מהשופר אינו דומה לאף צליל אחר ובמהותו נועד לעורר בנשמת האדם חיל ורעדה ולמלא את ליבו יראה. על כך נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג') הקבלה גורסת כי לא לחינם הדבר הואיל וקול השופר נקשר עם עולמות עליונים ככתוב במעמד הר סיני " קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" (שמות יט'). הקבלה מלמדת כי במישור הכללי ראש השנה אינו בא לציין מספר נוסף במניין השנים, אלא במהותו נועד להשריש באדם את התקווה לעתיד טוב יותר ולהפיח בקרבו רוח חדשה אשר תישא אותו לעבר הגשמת מטרותיו. יתרה מכך, זהו היום הנכון להביט לאחור ולבחון לעומקם של דברים את מהותנו הפנימית. עריכת חשבון נפש אישי ונוקב מתוך מקום נקי השולל התחשבנות של עלות מול תועלת עשויה בהחלט להסיר את המסך מבעד לנשמת האדם ולהאיר לו את הדרך לגילוי עצמיותו ומהותו. חכמי הקבלה גורסים כי בדורות האחרונים חיים בני האדם בזמן מיוחד במינו, זמן של התעוררות רוחנית בלב האדם הדוחפת אל עבר חיפוש במזון רוחני. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחשובי המקובלים של המאה הקודמת, לימד כי "ראש השנה" של כלל האנושות החל עם הסתלקותו של ענק המקובלים, האר"י הקדוש, שבתקופתו חלו תמורות מחשבתיות גדולות ביותר. האר"י חשף נדבך חשוב בחכמת הקבלה שמאפשר כיום לכל מי שחפץ לפתח את הממד הרוחני שבקרבו ולהעפיל אל פסגות הרוחניות. כיום, חמש מאות שנים אחרי אותה פריצה מחשבתית ולאחר התקדמות מרשימה ביותר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה , הרפואה וכדומה נמצאת האנושות המתוסכלת על פי התהום. כך שאותם הישגים מרשימם אינם עולים בקנה אחד עם מדד האושר האישי . תופעות מחרידות של ייאוש, סבל, עוני, רעב ודיכאון מתגברות ככל שהשנים נוקפות ותחושת הייסורים הגואה מחייבת אותנו לשאלה המכרעת אשר בשנים האחרונות החלה להתגלגל ככדור שלג במורד והיא מצויה בשלבים סופיים לקראת התפרצותה הודאית. בלי בושה יוסרו המסכות והכול ידרשו תשובות לשאלות המתעוררות לפתע באמצע החיים. לדברי המקובלים עוד בדורנו תגיע האנושות המתוסכלת והדיכאונית למצב מסוים בו הזעם והכאב ימצא ביטוי במקרה הטוב בהפניית עורף לכל צורות ההתפתחות, הערכים והתרבות עד שלא תעמוד בפנינו ברירה אחרת ובתמימות חפה מכל מניעים אנוכיים נפנה את שאלותינו בישירות ובהאהבה אל היקום ורק אז, כאשר נקלף מעלינו את הקליפות האוחזות נזכה לבסוף לפסוע אל עבר עתיד טוב יותר המזמן לנו חיים מלאי משמעות ועניין.לכן דווקא עכשיו, רגע לפני תחילת השנה החדשה, ביום זה נעצור לרגע , נביט לרקיע האין סופי ונדע כי אנו נזר הבריאה וכי העולם נברא בשבילנו ולמעננו. ניתן לתחושה הנפלאה שמקורה בטוהר הנשמה לעטוף אותנו במלכות פנימית כי הרי כולנו בני מלך! בברכת שנה טובה לכם ולבני ביתכם ומי ייתן וכל משאלות לבכם תתגשמנה לטובה השנה אכי"ר .
יצחק אהרון ראש מרכז "חכמה" מייעץ חוקר ומרצה של תורת הקבלה.מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית. עורך את ערוץ הקבלה באתר Y NET של ידיעות אחרונות. משדר תוכנית יעוץ בקו המומחים של רדיו 103FM ובימי שישי ברשת ב' בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. טלפון 03-9220784
ראש השנה למלכים ( בניסן ) ראש השנה לאילנות ( בשבט) וראש השנה למעשר בהמה(אלול) וראש השנה לדין עליו נדון במאמר זה.
ראש השנה החל בתאריכים א-ב בתשרי נמשך יומיים רצופים. שני ימים אלה נחשבים למעשה חג אחד ארוך הנקרא בארמית " יומא אריכתא". שמו של חודש תשרי הגיע אלינו מבבל ע"י שבי ציון במאה השישית . המילה תשרי באה מהמילה הארמית "תשריתו" שפירושה התחלה. ובהתאם לספירה העברית המתחילה בחודש הראשון(ניסן) תשרי הוא החודש השביעי ולכן ראש השנה חל " בחודש השביעי באחד לחודש" (ויקרא כג'). חכמת הקבלה מלמדת כי להבדיל מחגים אחרים ראש השנה אינו חג של היהודים בלבד, אלא הוא חג כלל אנושי לכל באי עולם. אם כן מדוע נבחר דווקא יום זה ליום הדין של כלל האנושות? לכך קיימות שתי גרסאות. הראשונה טוענת כי ביום זה נברא העולם ואיתו כל בני האדם.השנייה טוענת כי העולם נברא ב-כ"ה באלול ונשלם בתחילת תשרי. הגמרא אומרת שבראש השנה חלו ישועות רבות - עבדות מצרים פסקה, יוסף יצא מבית האסורים, נפקדה שרה והרתה ונפקדו האמהות. אמנם מדובר בתחילת הריון ולא בלידה ממש שהיא בבחינת פירות הישועה אך כוחו של ראש השנה שבו נברא האדם הראשון הוא כוח של יצירה חדשה והיא מסמלת את פריצת הדרך אל עבר תהליך של שינוי. ממש כמו כוח הרצון המהווה את תחילת הנעת הגלגל שבהילוכו מבטא את תחילתה של יציאה לדרך חדשה. בתפילות ראש השנה מתואר יום הדין כיום "הרת עולם" בו מתייצבים כל בני אדם לפני בורא עולם והוא לבדו שופט אותם על מעשיהם בשנה החולפת מי לשבט ומי לחסד מי לחיים ומי למוות. אך לא רק בני אדם כפרטים נשפטים ביום זה אלא גם עמים ומדינות ועל כך נאמר " איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע". אציין כי צמד המילים "ראש השנה" מופיע בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק מ', א') ובשאר המקומות הוא נקרא "יום תרועה" (במדבר כט') ו "זיכרון תרועה"(ויקרא כג'). חכמי הקבלה לימדו כי יום תרועה קשור למצווה המיוחדת ליום זה והיא תקיעת שופר המכריזה על התכנסות בית דין של מעלה ותחילת המשפט . בנוסף, לשופר מעלה עליונה נוספת והיא לעורר בלב האדם חרדה וחרטה על מעשיו הרעים בבואו להתייצב מול בוראו. לקשר הזה שבין השופר לחרטה נמצא רמז לשוני במדרש- השופר קורא לנו "שפרו מעשיכם". יסכימו איתי הקוראים כי הצליל הבוקע מהשופר אינו דומה לאף צליל אחר ובמהותו נועד לעורר בנשמת האדם חיל ורעדה ולמלא את ליבו יראה. על כך נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג') הקבלה גורסת כי לא לחינם הדבר הואיל וקול השופר נקשר עם עולמות עליונים ככתוב במעמד הר סיני " קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" (שמות יט'). הקבלה מלמדת כי במישור הכללי ראש השנה אינו בא לציין מספר נוסף במניין השנים, אלא במהותו נועד להשריש באדם את התקווה לעתיד טוב יותר ולהפיח בקרבו רוח חדשה אשר תישא אותו לעבר הגשמת מטרותיו. יתרה מכך, זהו היום הנכון להביט לאחור ולבחון לעומקם של דברים את מהותנו הפנימית. עריכת חשבון נפש אישי ונוקב מתוך מקום נקי השולל התחשבנות של עלות מול תועלת עשויה בהחלט להסיר את המסך מבעד לנשמת האדם ולהאיר לו את הדרך לגילוי עצמיותו ומהותו. חכמי הקבלה גורסים כי בדורות האחרונים חיים בני האדם בזמן מיוחד במינו, זמן של התעוררות רוחנית בלב האדם הדוחפת אל עבר חיפוש במזון רוחני. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחשובי המקובלים של המאה הקודמת, לימד כי "ראש השנה" של כלל האנושות החל עם הסתלקותו של ענק המקובלים, האר"י הקדוש, שבתקופתו חלו תמורות מחשבתיות גדולות ביותר. האר"י חשף נדבך חשוב בחכמת הקבלה שמאפשר כיום לכל מי שחפץ לפתח את הממד הרוחני שבקרבו ולהעפיל אל פסגות הרוחניות. כיום, חמש מאות שנים אחרי אותה פריצה מחשבתית ולאחר התקדמות מרשימה ביותר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה , הרפואה וכדומה נמצאת האנושות המתוסכלת על פי התהום. כך שאותם הישגים מרשימם אינם עולים בקנה אחד עם מדד האושר האישי . תופעות מחרידות של ייאוש, סבל, עוני, רעב ודיכאון מתגברות ככל שהשנים נוקפות ותחושת הייסורים הגואה מחייבת אותנו לשאלה המכרעת אשר בשנים האחרונות החלה להתגלגל ככדור שלג במורד והיא מצויה בשלבים סופיים לקראת התפרצותה הודאית. בלי בושה יוסרו המסכות והכול ידרשו תשובות לשאלות המתעוררות לפתע באמצע החיים. לדברי המקובלים עוד בדורנו תגיע האנושות המתוסכלת והדיכאונית למצב מסוים בו הזעם והכאב ימצא ביטוי במקרה הטוב בהפניית עורף לכל צורות ההתפתחות, הערכים והתרבות עד שלא תעמוד בפנינו ברירה אחרת ובתמימות חפה מכל מניעים אנוכיים נפנה את שאלותינו בישירות ובהאהבה אל היקום ורק אז, כאשר נקלף מעלינו את הקליפות האוחזות נזכה לבסוף לפסוע אל עבר עתיד טוב יותר המזמן לנו חיים מלאי משמעות ועניין.לכן דווקא עכשיו, רגע לפני תחילת השנה החדשה, ביום זה נעצור לרגע , נביט לרקיע האין סופי ונדע כי אנו נזר הבריאה וכי העולם נברא בשבילנו ולמעננו. ניתן לתחושה הנפלאה שמקורה בטוהר הנשמה לעטוף אותנו במלכות פנימית כי הרי כולנו בני מלך! בברכת שנה טובה לכם ולבני ביתכם ומי ייתן וכל משאלות לבכם תתגשמנה לטובה השנה אכי"ר .
יצחק אהרון ראש מרכז "חכמה" מייעץ חוקר ומרצה של תורת הקבלה.מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית. עורך את ערוץ הקבלה באתר Y NET של ידיעות אחרונות. משדר תוכנית יעוץ בקו המומחים של רדיו 103FM ובימי שישי ברשת ב' בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. טלפון 03-9220784
יצחק אהרון ראש מרכז "חכמה" מייעץ חוקר ומרצה של תורת הקבלה.מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית. עורך את ערוץ הקבלה באתר Y NET של ידיעות אחרונות. משדר תוכנית יעוץ בקו המומחים של רדיו 103FM ובימי שישי ברשת ב' בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. טלפון 03-9220784
